דיני ירושה וצוואות

 
"במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" קובע סעיף 1 לחוק הירושה. אך מי הם היורשים שזכאים לרשת את עזבונו של אדם? דיני הירושה והעזבון קובעים כי ישנם שתי דרכים בהם יכול אדם להיהפך ליורש: על פי דין ועל פי צוואה.

ירושה על פי דין:
כשהמוריש לא מותיר אחריו הוראות כיצד לנהוג ברכושו אחרי מותו, חלים דיני ירושה ללא צוואה ומחלקים את הרכוש על פי האמור בחוק הירושה. זוהי חלוקת רכוש שקבע המחוקק על פי הדרך הנוהגת בקרב מרבית הציבור, ותוך שמירה על העיקרון של שמירת הרכוש בתוך המשפחה הגרעינית ככל האפשר.

פרק ב' לחוק הירושה קובע כי הרכוש יחולק על פי מידת הקרבה המשפחתית שבין המוריש ליורשים: מעגל הקרבה הראשון הינו בן זוגו של המוריש בעת הפטירה (לרבות ידוע בציבור) וכן ילדיו וצאצאיהם (נכדים) לרבות המאומצים.

מעגל הקרבה השני הינו הוריו של המוריש וכן צאצאיהם (אחים ואחיות של המוריש) ולבסוף, במעגל הקרבה השלישי, נמצאים הורי הוריו (סבים וסבתות) וצאצאיהם (דודים ובני דודים).

כל האנשים המצויים באותו מעגל של קרבה למוריש נוטלים מן העיזבון בחלקים שווים. עם זאת, לבן הזוג ישנה עדיפות, ולפני שמחלקים את העיזבון הוא יכול ליטול את כל המטלטלין, לרבות המכונית, השייכים לבית המשותף, ובנוסף נוטל חצי מסך כל העיזבון.

כך למשל, מוריש שהניח אחריו אישה וילדים, האישה תקבל חצי מהעיזבון (חוץ מהרכב והמיטלטלין בדירה), וילדיו יתחלקו שווה בשווה בחצי הנותר. אם אחד מן הילדים של המוריש איננו בין בחיים, יתחלקו ברכוש הילדים הנותרים.

אם המוריש הותיר אחריו רק בן זוג והורים, יקבל בן הזוג מחצית מהעיזבון, וההורים יתחלקו במחצית האחרת.

במקרה שהנפטר מותיר אחריו בת זוג והורים או הורי הורים, תקבל בת הזוג שני שלישים מעזבונו (כאמור, לאחר שהיא כבר לוקחת את המיטלטלין והמכונית), ואילו ההורים או הורי ההורים יטלו מן השליש הנותר.

אם המנוח לא השאיר אחריו בן/בת זוג או ילדים, עזבונו יעבור בשלמותו להוריו, ואם הם לא קיימים אז לאחיו. בהנחה שגם הם לא קיימים, יעבור העיזבון להורי הוריו ולצאצאיהם.

אם למוריש היו ילדים, אך הם לא היו בחיים בעת פטירתו, העיזבון יחולק בין נכדיו במקום בין הילדים.

במקרה שנפטר אחד מבני זוג שהם ידועים בציבור שאחד מהם נפטר מבלי להשאיר אחריו צוואה עולה השאלה האם אחד מהם נשוי לאחר.

אם לא, והם מנהלים משק בית במשותף, הצד שנשאר בחיים יורש חלק מן העיזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

בנוגע לידועים בציבור בני אותו המין שאחד מהם נפטר הרי שהחוק המדבר על ידועים בציבור קובע כי הוא חל רק על "איש ואישה שהם זוג".

ישנה מחלוקת בפסיקה – בפסק דין ע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה קבע בית המשפט המחוזי בנצרת כי הדיבור "איש ואישה" בחוק צריך לכלול גם בני זוג מאותו המין, בנימוק שהחוק נחקק בשנות השישים וכעת יש להתאים את פרשנותו לעת המודרנית. בית המחוזי בבאר שבע התנגד לפרשנות זו, וכיום אין הלכה מחייבת בעניין זה.

חשוב לציין כי ילדים מאומצים – אשר אומצו כדין – יורשים את הוריהם המאמצים כמו ילדיהם הביולוגיים. אם אחד היורשים נפסל מלרשת את המנוח יחולק חלקם שווה בשווה בין שאר היורשים.

אם הנפטר לא השאיר אחריו צוואה ובעת פטירתו לא היו לו קרובי משפחה על פי המעגלים המנויים בחוק, אזי המדינה היא  היורשת של העיזבון שנשאר.

עם זאת, שר האוצר רשאי להורות על תשלום מתוך נכסי העיזבון או לאדם אשר היה מחסורו על המוריש ערב פטירתו של המוריש או לבן משפחתו של המוריש או בן זוגו אף אם אינו אחד מיורשיו של המוריש על פי דין.


עו"ד דניאל ספרבי מומחה בנושא דיני ירושה, פנה אלינו עוד היום לקבלת שיחת ייעוץ טלפונית ראשונה חינם.
 

לייבסיטי - בניית אתרים